ברור שעכשיו קר לך ואת בסרט
ברור שהתעייפת שוב מהדרך
ברור שכל פצע שורף אחרת

צעד וחצי לשפטי, קני לי פריץ קולה
פנקי בקורונה - כי בונא
הלילה עושים מקרויצברג פלורנטין

איזי ג'ט זה קו 5 מאלנבי לברלין
בלי שאלות, שימי שחור - אנחנו רשומים
הזמנתי שקיות תחביאי עמוק, תכף עפים

מאמא בלי שאלות על ת"א
ואם צריך נשתוק בתור לשירותים
גם אני לא אשאל - אם לא מתאים
אבל מה נראה לך, שלא רואים?
מה נראה לך, שלא מדברים?

מעכשיו זה רק דיג’יאים, אה?
איך נהיינו קלישאות של עצמנו אה?
נו מה

ברלין זה דרעק

בא לי על שברון לב, כי חשוך פה ומעונן
אבל האמת שאני סבבה מאמא
יחסית די מאוזן
יחסית די מכוון, יחסית די מוכן
רק הטיסות מתחילות לשבת עליי כבד
אני מאבד תחושת זמן
מנסה להזכיר לעצמי בכוח בשביל מה הבלאגן
מנסה להפריד בין כל השטויות, להבדיל בין תפל לעיקר
אבל את מכירה אותי בקטעים האלה מאמא
אני לא אשתוק כי אני דפוק מאמא, ומה איתך?

ראיתי את התמונות שהעלית מדקמנטל, אין כבר
אף מקום שאת לא נמצאת בו ובטח, זה רק יחמיר
אין מה לעשות זה המחיר, זהירות על הנחיר
אבל פאק איט, חוגגים כי אני בעיר
כמה חושך בעיר כל כך מוארת
כמה עצב בילדה חיוורת