[פתיח]

[וורס א': שלומי]
המקום - אי־שם בנגב, המדבריות של צין
שלושה עשר גברים הולכים בחושך בחמסין
בשיירה, בלי מטרה ברורה
כמעט בלי נשק ובלי מים
כלום לא קורה וכעבור זמן מה
קולו של י' שובר את הדממה
מ' מתנהג כאילו לא שמע
ורק מאט קמעה לבינתיים
שלושים ימים ושלושים לילות"
מטרטרים אותנו סתם" אומר ובקולו
שנים של עבודות קטנות מטעם ולמען

[פזמון: שלומי]
זאת דרך ארוכה
זאת דרך ארוכה
זאת דרך ארוכה לכנען

[וורס ב': רביד, שלומי]
היי, שלושים ימים ושלושים לילות
מן ההרים אל תוך הוואדיות
נפשי צמאה, לא להתגלויות, אלא ליין
דבר עכשיו עם הפיקוד
ואם אתה פוחד תגיד להם ש-י' אומר
שלא אכפת לו אם רזה הארץ או שמנה
אם יש בה עץ, או אם אין
'יפה מאוד, אומר לו מ
לא בלי לרעוד, אבל בלי לגמגם
אם יש עוד משהו על ליבך
דבר עכשיו, דבר איתי
שאל בני ונען
[פזמון: שלומי, (רביד)]
זאת דרך ארוכה (זאת דרך ארוכה)
זאת דרך ארוכה
זאת דרך ארוכה לכנען

[מעבר]

[וורס ג': שלומי, שולי]
כאילו לא הרגיש מספיק מותקף
'י' מסיים וכבר מופיע כ
ועל פניו חיוך לא חף מתענוג, של כוח
מתקרב לכוח
כל מה ש-י' בסך הכול אומר
מנהיג גדול צריך לדעת לוותר
לסגת כדי להיזכר בתור מה שכל חייו
ירצה לשכוח
מ', בלי תנועה, אומר לו "שמע
פניי אמנם לא לשלום, אבל לא למלחמה
ואם אינכם נותנים דבר
"הנה דבר מה אשר אולי תוכלו לקחת

[פזמון: שולי, שלומי]
זאת דרך ארוכה
זאת דרך ארוכה
זאת דרך ארוכה לארץ המובטחת
[וורס ד': רביד, שלומי, שולי]
'מובטחת למי? אומר לו י
הרי כולם יודעים שבפיקוד
הם מחזיקים עליך תיק, וזה עניין אבוד
הצמרת לא שוכחת
אתה עיוור אם עוד אינך תופס
גם אם נעפיל להר באורח נס
הם לא ייתנו לך להיכנס לארץ כנען
שמתחת
מ' כמו מתוך חלום לפתע מתקרב
אבל אין שום כנען, כנען היא בלב"
"אם ניכנס, לא ניכנס זה היינו הך
והך בסלע פעמיים

[גשר: שלומי]
אני רק יהודי נודד
נולדתי כדי להיפרד
מקדמת דנא ועד לשנה הבאה בירושלים

[מעבר]

[סגיר: שלומי, שולי, רביד]
זאת דרך ארוכה לכנען
זאת דרך ארוכה
זאת דרך ארוכה
זאת דרך ארוכה לכנען
זאת דרך ארוכה
זאת דרך ארוכה
זאת דרך עקובה
זאת דרך עצובה
זאת דרך ארוכה
זאת דרך ארוכה לכנען