עכשיו את ילדותך ישיר הנחל
אל הרכבות אשה נואשת
כשהבדידות שלך במלונות תבכה
על המסכות בהן את מתביישת
ילדותך אוקינוסים של שקט
כדורי זכוכית תקוה נשברת
כשלא ידעת דבר רק לחבק את
חום גופי אשר מצית בך אש בוערת

אהובתי הבלתי נאהבת
הניחי לי כ ותני לי שקט

זוהר האתמול חדות השכל
ההזדמנויות דקות של חסד
הו הריקודים על חול קלת הרגל
רצה בין סלעים, תמיד מועדת
בפינות של חושך אחכה לך
ובכל מקום הולך אליך
לחמם את ליבך הקר כקרח
ולקרוע מסכות מעל פנייך

אהובתי הבלתי נאהבת
הניחי לי כ ותני לי שקט

האריה שואג מתוך שמיים
כמו סוסים כחולים תשוקה דוהרת
בואי תקצרי לי עשב ליים
כמו ערפל לעד את מתפזרת
אחפש אותך בים מתחת אבן
בשמלת אמך בזמן שוכח
בבגדים קרועים ובלילות של אבל
בשיר הממות ששולח הירח
עכשיו את ילדותך ישיר הנחל
בניגון אין סוף תקתוק של פחד
ואראה אותך בכל כוכב ממעל
ובכל עץ בכלחיה בורחת

אהובתי הבלתי נאהבת
אני רודף אותך ואין לי שקט.