אני רואה את המסילה
את הרכבת מובילה
קרון עמוס בחלומות שטרם התגשמו
העיר זרה ומנוכרת
בודד נותר לו דקל למזכרת
איך כל רגעי הקסם תמו, נעלמו -

אני תמיד הולך ובא
התחנה שלי זו את אהובה
כן, אני הולך ובא
את הסיבה לכל ואת התשובה
אני בוחר לי תחנה
ולפעמים, בלי כוונה
אני עולה - וזאת לא הרכבת הנכונה -
פני אל יעד לא ידוע
לבי ממש נקרע מגעגוע
אני נישא רחוק, רחוק על גב הרוח -

אני תמיד הולך ובא
התחנה שלי זו את אהובה
כן, אני הולך ובא
ועל הדרך שר לך שיר אהבה

והרכבת, כמו חיי
נושאת אותי, ואת פחדי
כמו אל אורות - ישר אליך מתוך המנהרה
רבות התחנות בדרך
ומכולן אחת לי מאירה -
אהובתי, אני מגיע ברכבת מהירה