[פתיח אינסטרומנטלי]

[בית 1]
זה עוד שבוע של בדידות בינתיים
השקט שהשארת מצא לו בית
והרחובות הריקים כמו הלב שממה
בבוקר שוב על אוטומט אין כוח
יוצא לרוץ אולי טיפה לברוח
מהשגרה השבורה
בחיי כבר ניסיתי

[פזמון]
כי תכלס אין מה שיפריד בנינו
אם נחבק את השריטות של שנינו
אם נגמר אז זה נגמר
למה הכאב עוד מסתובב לי בחדר
אותו רחוב אותה שכונה שגרנו
מחוץ למדרגות זוכר איך שרנו
אם נגמר אז זה נגמר
אולי פשוט אכאב אותך בשקט

[בית 2]
לכאוב אותך זה כבר אצלי נורמלי
את בטח לא יודעת כמה רע לי
והימים לא ימים
הלבד הוא כמו חבר
כבר לא נשאר לי מה לכתוב עלייך
כשכול פזמון ישן מחזיר אותי אלייך
בחיי כבר ניסיתי ממך לשחרר
[פזמון]
כי תכלס אין מה שיפריד בנינו
אם נחבק את השריטות של שנינו
אם נגמר אז זה נגמר
למה הכאב עוד מסתובב לי בחדר
אותו רחוב אותה שכונה שגרנו
מחוץ למדרגות זוכר איך שרנו
אם נגמר אז זה נגמר
אולי פשוט אכאב אותך בשקט

[גשר אינסטרומנטלי]

[פזמון]
כי תכלס אין מה שיפריד בנינו
אם נחבק את השריטות של שנינו
אם נגמר אז זה נגמר
למה הכאב עוד מסתובב לי בחדר
אותו רחוב אותה שכונה שגרנו
מחוץ למדרגות זוכר איך שרנו
אם נגמר אז זה נגמר
אולי פשוט אכאב אותך בשקט