Ido Maimon - עידו מימון
Avood - אבוד
אתה אוהב לחשוב שאתה לא שייך
כאילו נועדת למשהו טוב יותר...
שהדבר היחיד שמשותף לך ולהם
זאת הבירה הזאת, שמחזיקה אותך ולא להפך...
אבל כולם מסתכלים על אותם השמיים
דרך חורים בידיים, ועל אותן הידיים
דרך חלומות שמתעקשים להסתיים מהר מדי
והירח לא זורח מתחת לשמיכה
וגם לא זורח מהתחת שלה...
למרות שהייתה תקופה שהיית משוכנע שזה ככה...
אשכרה ככה
הלילה צעיר ממך
הבלוז מתנגן בשלוליות
התותחים מסמנים שמישהו אחר חוגג מתחת לטיפות
ומכאן ההרים קטנים מהאצבעות
הערים עייפות
האופק דולק מאחורינו, והחלומות
נסוגים לאט לאט כמו חניכיים חולות
הכי קל לכבות עיניים
הכי קל פשוט להתכסות...
אבל הסיגריות מעשנות אותך
ואתה בכלל לא מעשן
אתה אקטיבי כמו כוכב נופל
מזמין כמו מגדלור ישן
אבוד כמו מטרונום לא עקבי, כמו MC אוף ביט
אבוד, כמו מצפן ממוגנט, כמו סמטה צדדית
ואני שומע את השיכורים לוחשים לבקבוקים שהתגשמו ללגימות
ואני שומע את השיכורים מתנדנדים מעל משאלות שבורות לחתיכות...
ואני שומע את השיכורים לוחשים לבקבוקים שהתגשמו ללגימות
ואני אבוד... ואני אבוד
ומחר מרוח על רצפה ארעית
והעתיד הוא שמועה לא אחראית
והעיר היא אגדה אורבנית בספרדית
ואת בוודאי מארחת מישהו אחר על הכרית...
ואני אבוד
